הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שושנה ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 15/05/12.

נהגת התובעת הצהירה כי לאחר שביצעה פניית פרסה, נסעה בנתיב השמאלי וביקשה לפנות ימינה למתחם כניסה לבנין. רכב הנתבעת עמד בנתיב הימני ליד תחנת אוטובוס כדי ליטול עיתון מעמדת חלוקת עיתונים. נהגת התובעת החלה בעקיפת רכב הנתבעת ואז החלה הנתבעת בנסיעה והרכבים התנגשו.

הנתבעת טענה כי נסעה בנתיב הימני, נסיעה איטית לסירוגין לפני רמזור כשהתנועה בכביש בשעות הבוקר עמוסה. לפתע שמעה חבטה, בעקבותיה זז רכבה ימינה. נהגת התובעת התנצלה בפניה. הנתבעת הכחישה כי עצרה במקום לשם נטילת עיתון והצהירה כי היה ברשותה מנוי לעיתון משך 20 שנים. הנתבעת הצהירה כי בעלה שהגיע למקום לאחר התאונה הזיז את הרכב מהמקום.

ב"כ התובעת טענה כי יש להעדיף את גירסת נהגת התובעת. הנתבעת הצהירה כי רכבה נסע בעת התאונה והיא לא הבחינה ברכב התובעת שכבר כמעט וסיים את הפניה ימינה. כן טענה כי עפ"י רישיון הרכב, בנה של הנתבעת הינו בעל הרכב המעורב וחשבונית התיקון הינה ע"ש בעלה של הנתבעת, מכאן שיש לדחות את התביעה שכנגד בהעדר עילת תביעה ובהעדר יריבות. כך גם אין לחייב בגין מרכיב ירידת הערך בתביעה שכנגד, משחוות הדעת לא פורטה לענין זה.

ב"כ הנתבעים טען כי תמונות הנזק ותמונות ממקום התאונה מתיישבות עם גרסת הנתבעת. נהגת התובעת סיפקה תשובות מתחמקות. הנתבעת הצהירה כי שילמה את דמי הנזק ופוליסת הביטוח נערכה על שמה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

גם לשיטת נהגת התובעת, היא ביקשה לעקוף את רכב הנתבעת משמאל ומיד לבצע פניה ימינה מהנתיב השמאלי ולא מימין הכביש. אינני מקבלת את טענת התובעת, כי היא "כמעט" סיימה את הפניה ימינה, בטרם התרחשה התאונה. בתמונות ממקום התאונה, נ/3, ניתן להבחין ברכב התובעת כשרובו עדין בנתיב השמאלי עם הטיה קלה ימינה, כאשר רכב הנתבעת כולו בנתיב הימני, בהטיה ימינה.

זאת ועוד, נזקי רכב התובעת כללו, בין היתר, נזק למגן הקידמי, פנס ראשי ימני, מראה ימנית וכיוב' (ראה חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה העיקרית). מכאן שהמגע בין הרכבים החל כבר בצידו הימני קידמי של רכב התובעת, ומכאן שאין בכך כדי לתמוך בגירסת נהגת התובעת כי כבר ביצעה את מרבית פנייתה ימינה עובר לתאונה.

זאת ועוד, ממיקום הרכבים לאחר התאונה כעולה מהתמונות נ/3, נצפה רכב הנתבעת בנתיב הימני עם הטיה ימינה (גם אם זו ארעה כתוצאה מהתאונה). גם אם רכב הנתבעת עמד עובר לתאונה, לא היה על התובעת לעוקפו ומיד לבצע פניה ימינה מהנתיב השמאלי.

אשר על כן אני קובעת כי נהגת התובעת אחראית להתרחשות התאונה.

באשר לנזקים הנתבעים בתביעה שכנגד, הנתבעת (התובעת שכנגד) אישרה כי איננה בעליו הרשום של הרכב, כי אם בנה, הציגה אסמכתא כי הפוליסה הינה על שמה וע"ש בעלה והוצג אף אישור העדר תביעות. הנתבעת אישרה כי הרכב תוקן מכספה ונגנב. חשבונית התיקון אכן הוצאה ע"ש בעלה וחשבונית בגין שכ"ט השמאי הוצאה ע"ש הנתבעת. בנסיבות אלה, נחה דעתי, לאור הצהרת הנתבעת והאסמכתאות שצורפו, כי יש לפצות את הנתבעת בגין נזקי התאונה.

יחד עם זאת, אין מקום לפיצוי הנתבעת בגין מרכיב ירידת הערך, אשר לא פורט כדבעי בחוות דעת השמאי, ואף נרשם בעמוד 4 לחוות הדעת כי לא נגרמה לרכב ירידת ערך בגין התאונה. כך גם אין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש בתביעה שכנגד שבפני.

לפיכך, התביעה העיקרית נדחית ללא צו להוצאות.

במסגרת התביעה שכנגד , אני מחייבת את הנתבעת שכנגד, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת שכנגד סך 5,974 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 21/05/12, בתוספת אגרת המשפט בגין התביעה שכנגד, הוצאות התובעת שכנגד בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: